אשמה

רגשות אשם

אשמה – כולנו מכירים מהי, מדובר באותה תחושה לא נעימה ואף מייסרת שעשויה להוביל לחוסר נוחות ממשית ואף לפגוע באיכות החיים.

האשמה יכולה להוביל לשלל תחושות ולהיגרם משלל תרחישים. היא עשויה להוביל לתחושת "לא נעים לי" ולפחד מהתגובה של האחר, והיא עשויה להיגרם מאי קיום הבטחה, מאי שיתוף פעולה וכדומה.

מדובר בתחושה מורכבת שלא פעם עשויה להיות בריאה, אך גם מדובר בתחושה שאם מתרגלים אליה ומרבים לחוש אותה, היא פוגעת באיכות החיים, בדימוי העצמי, במימוש העצמי וכדומה.

מהי אם כן אשמה מזיקה, מה יושב מאחוריה, כיצד ניתן להתיר אותה, מה היא באה ללמד אותנו? מוזמנים להעמיק את הידע אודות אחד מהתרחישים היותר מעיקים ועם זאת היותר מרתקים שמתרחשים בנפש האדם.

אשמה מהי?

אם נבקש להגדיר מהי אשמה, נראה שצמד המילים "לא בסדר" יהדהד לא מעט, ואכן תחושת אשמה נוגעת למצב שבו מאמינים שנהגנו באופן שאינו מוסרי ושלא היה צריך להיעשות.

מכאן שלא פעם אדם שחש אשמה מצוי בתוך קונפליקט. חש שיש פער בין ההתנהגות (או דרכי המחשבה) לבין המוסר והמצפון. מכאן שלעיתים תחושת אשמה מבקשת להחזיר אותנו למוטב, כך שניתן לראות בה מעין תמרור אזהרה. תמרור שמבקש לומר "עברתם את הגבול – תתיישרו בחזרה" (בהתאם למצפון ולמוסר האישי).

כמו כן, יש לקחת בחשבון שלא כל אשמה מעידה על מעשה רע, אלא לעיתים חשים אשמה רק כי מישהו גרם לנו לחוש כך שלא בצדק, וממצבים שכאלו יש להימנע, במיוחד אם זה גורם לחוש רע, להימנע מלדרוש את שמגיע לנו, או כשזה גורם לנו להסתגר ולחיות תחת מועקה וסגנפות.

רגשות אשם

מה מוביל אותנו לחוש אשמה?

כאשר חשים אשמה למדים לא לנהוג באותו האופן בשנית, כך שמדובר בתחושה שמתקנת התנהגות לא ראויה, משמע אשמה מעודדת התנהלות מוסרית ומקדמת קודים חברתיים בריאים. מנגד, אם משתמשים בתחושת אשמה כמניפולציה, עשויים לגרום לאנשים להתנהג בדרך שרצויה עבורנו אך לא עבורם, וזה כידוע מעשה שאינו מוסרי.

מכאן שאם מודעים לעובדה שגוף או אדם מסוים מפעיל עלינו מניפולציות רגשיות, כאלו שמובילות לנהוג כרצונו ממקום של תחושת אשמה, יש להבין שאין זה מצב בריא, ועל כן אם לא מצליחים להתנער מכך רצוי להשיג סיוע מקצועי.

הגוף לא משקר - כיצד נראים כשחשים אשמה?

  • מכירים את המשפט "רואים עליו שהוא אשם"? ובכן כשאשמים הגוף מגיב בהתאם. מה זה אומר? כשאדם נתפס מבצע מעשה לא ראוי, או כשאדם חש עם עצמו לא בנוח בעקבות מעשה שמעורר את רגש הבושה, הרבה פעמים ניתן לראות עליו.

    מה בפועל זה אומר? אצל רבים הפה מעט נפול, העיניים בורחות מיישור מגע (נוטות מטה או בורחות לצדדים), יש מבט דואג ואף הגבות מעט מתכווצות. מעבר להבעות פנים, רבים נוטים לנוע בעצבנות, הידיים עשויות לאחוז בראש ואילו הראש עצמו מוטה כלפי מטה.

חשים אשמה? סביר להניח שכך אתם מתנהגים:

איך מתמודדים עם אשמה? התמודדות עם רגשות אשם עשויה להיות מאתגרת ופה נמצא שאנשים שחשים אשמה עשויים לנהוג באחת משתי הדרכים הבאות:

  1. הימנעות – להימנע מהגורם שבו פגענו (או שרק חושבים שפגענו בו), וזאת כי מתביישים, כך שלא יודעים כיצד לתקן את הנעשה, או פשוט מה לומר.
  2. לוקחים אחריות – פונים לאותו גורם ופשוט מתנצלים – לוקחים אחריות.

כאן נחדד שראוי לשים לב שלא מחמירים בשום מצב. כלומר אין זה בריא להרבות "לברוח" ממי שפגענו בו, וזאת כי אז עשויים לחוש אי שקט בכל פעם שמפגש עם אותו אדם יעלה על הפרק. מנגד, אין להרבות להתנצל בפני אנשים ללא סיבה. מצב שכזה עשוי להוציא אותנו חלשים, ואף להשכיח מאיתנו את הרצון הפנימי שלנו.

מה מתחולל בפנים - במישור הפיזיולוגי?

מעבר להיבט הקוגניטיבי והנפשי ומעבר לסממנים החיצוניים, מתרחשים בגוף תהליכים נוספים כאשר חשים אשמה (בין אם באופן מוצדק ובין אם שלא לצורך). תחושת אשמה מגבירה את רמת הקורטיזול (הורמוני לחץ), כך שהגוף נהיה יותר מתוח. מעבר לכך, מסמיקים, הדופק מאיץ, הבטן מתכווצת, לחץ הדם מזנק, ואפילו ניתן להתחיל להזיע.

מה מתחולל בפנים - במישור הרגשי?

אנשים שמרבים לחוש רגשות אשם עשויים לבקש לכפר על מעשיהם ולהימנע ממעשה שלילי נוסף, ועל כן הם עשויים להיות מאופקים, יותר רגישים לזולת, יותר מוצלחים בוויסות כעסים ואף עשויים להרבות במעשים טובים. מנגד, אצל אנשים בעלי הפרעות נפשיות שלא חשים אשמה נמצא שהם מצדיקים את ההתנהגות הבעייתית ובמקביל מאשימים אנשים אחרים.

מתי רצוי קבל סיוע מקצועי?

בכול הנוגע לאשמה, יש 5 מצבי עיקריים שמובילים לקבל סיוע מקצועי:

  1. היעדר תחושת אשמה – יש אנשים שנחשבים נורמטיביים, אך עדיין מתמודדים עם חוסר תחושת אשמה לגבי משהו חריג שהם ביצעו. תחושת חוסר אשמה עשויה להקשות להתנהל, ועל כן טיפול מקצועי עשוי לסייע להבין מה עומד מאחורי התחושה ובמקביל להעניק כלים מסייעים.
  2. התמודדות עם מניפולציה רגשית – יש אנשים שמודעים לעובדה שהם עוברים מניפולציה רגשית שמשתמשת בהאשמה, אך לא יודעים כיצד לשבור את המעגל הזה. טיפול מקצועי מציב מראה, מעניק כלים ומסביר מה נמצא מאחורי אותה תחושה שמניעה את שיתוף הפעולה (לרוב מדובר בצורך לרצות או בפחד).
  3. התמודדות מאתגרת עם תחושת אשמה – לעיתים חשים שכורעים תחת נטל האשמה, ולו כי פגענו באדם ולאחר מכן מצטערים באופן שקשה להכיל.
  4. נטייה לחוש אשמה – נטייה מוגברת לחוש אשמה עשויה לפתח התנהגות הרסנית (כולל תחושת דיכאון) ובמקביל למנוע צמיחה אישית.
  5. תחושת אשם שלא בצדק – לעיתים אנשים שעברו חוויות קשות מאשימים את עצמם ללא כל ראיה המצדיקה זאת. הסיבה לכך היא שאשמה היא דרך להתמודד עם ההכרה בחוסר האונים שלנו. כשאנשים מאשימים את עצמם לגבי דבר שלא באמת היו יכולים לשנות, הם כאילו אומרים לעצמם "הייתי יכול למנוע את המצב" בעוד שאין זה כך במציאות. בכך שמשכנעים את עצמם שהיו יכולים למנוע מצב לא רצוי, הם בעצם נמנעים מהכרה שלא הייתה להם באמת כל שליטה או יכולת לשנות את המצב. כאן נדרש טיפול שמסייע להאיר הקושי הנפשי שנמצא ברקע, ונדרש טיפול שמסייע לשחרר את ההאשמה העצמית.

מתלבטים לגבי סיוע מקצועי?

כאשר תחושת אשמה מאבדת פרופורציות, כאשר תחושת אשמה מתפרסת על פני תקופה ארוכה, או כאשר תחושת אשמה מתווספת לתחושת חרדה, דימוי עצמי נמוך, אי שקט, או מצוקה, כזו שפוגעת באופן ישיר באיכות החיים, בהחלט יש טעם לפנות לקבל עזרה.

אשמה - טיפולים מעשיים

אנשים שמבקשים טיפול בשל תחושת אשמה, עשויים לסבול מאשמת קורבן, מאשמה קיומית, מאשמת השורד, מהיעדר תחושת אשמה וכדומה. מכאן שטוב לדעת שניתן למצוא מגוון שיטות יעילות ומגוונות, בהתאם לסוג וחומרת האשמה.

מכאן שאם גם אתם תוהים איך להתמודד עם רגשות אשם, מוזמנים לפנות אל עמית בן דוד, מאמן אישי בגישת CBT משולבת.

לרשותכם הצצה למהות של הטיפולים השונים, אם כי כמובן שכל טיפול צריך להיבחר בקפידה בהתאם למצב הנוכחי של סך המשתנים שנוגעים לכל מטופל. שנצא לדרך? ובכן טיפול באמצעות שיטת CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי) מסייע לאתר מחשבות בעייתיות שמזינות את תחושת האשמה, ובו זמנית הטיפול מסייע לשנות את כיוון המחשבה כאשר נתקלים במעשים שעשויים להפעיל את תחושת האשמה. הרעיון הוא לשנות דפוסי מחשבה לא מקדמים, כך שגם התגובה הנפשית תשתנה בהתאם.

עוד שיטה קצרה ויעילה עבור אשמה עצמית וסוגי אשמה נוספים, היא שיטת EFT. שיטה זו מבקשת לייצר הקלה מהירה ויעילה ברגשות קשים ע"י יצירה של התניה מחדש. בכוחה של השיטה לפתוח נתיבי ארגיה חסומים באמצעות תיפוף עדין על המרידיאניים, וזאת באמצעות קצות האצבעות ושילוב של מילים מחזקות שנוגעות לתיאור הבעיה. הרעיון הוא שאם חשים אשמה שלא לצורך (או בצורה לא בריאה), ניתן לשחרר את התגובה האוטומטית ולהחליפה בתגובה חדשה ובריאה.

כמו כן, ישנה שיטה מצוינת נוספת, שיטת NLP. שיטה זו מבקשת לייצר שינוי בתת המודע, ומכאן שגם שינוי רגשי והתנהגותי, לצורך שינו הרגלים (ולו הרגלים לחוש אשמה ללא סיבה, או הרגלים שמאפשרים לאשמה לתפוח לממדים של חרדה). שיטה זו מבוססת על ההנחה שכל מה שאנחנו חווים הוא סובייקטיבי, כך שלמדים להגדיר באופן בריא וחיובי מה חווים, וזאת כדי להשיג שליטה מרבית על הרגשות (ומכאן שגם על המעשים).

רק בריאות!

הרשמו עכשיו לשיחת ייעוץ ללא תשלום!
עמית בן דוד

דילוג לתוכן