הפרעת חרדה מוכללת

Gad - Generalized Anxiety Disorder

כולם מכירים את המונח "חרדה", אך פחות את המונח "הפרעת חרדה מוכללת" (GAD), וזאת למרות שמדובר בתופעה מאוד נפוצה. במה אם כן מדובר? בחרדה לא רציונאלית, בלתי נשלטת וחסרת פרופורציות, כאשר לעומת סוגים אחרים של חרדה, זו באה לידי ביטוי בעקבות אינספור אירועים סטנדרטים, כלומר לא מדובר בטריגר מסוים, כך ששלל אירועים מובילים לחשוב על התרחיש הגרוע מכל, כלומר נמצאים בתחושת דאגה מתמשכת.

הפרעת חרדה מוכללת

עד כמה הפרעת חרדה מוכללת נפוצה ואצל מי בעיקר?

מחקרים מראים שנשים יותר סובלות מהפרעת חרדה מוכללת GAD, כאשר בין 3% ל 8% מסך האוכלוסייה סובלים מכך. כמו כן, התופעה עשויה לצוץ בכל גיל, אם כי ככול שמתבגרים, כך התופעה מתעצמת. כמו כן, ראוי לציין שבארץ כשליש מתוך האנשים שסובלים מכך ניחנים בתסמינים ברמה חמורה, כ41% ברמה מתונה ואילו רק כ26% מסך החולים סובלים מהתופעה ברמה קלה. עוד מעניין לציין שתופעות לוואי (כגון תחלואה גופנית) בעיקר נמצא אצל אנשים בעלי הכנסה גבוהה.

מקרה לדוגמה - לחץ נפשי בעבודה ודרכי התמודדות

מקום העבודה לא פעם מהווה מקור לתחושת לחץ וסטרס, ואף במיוחד בעידן המודרני. מה עומד מאחורי כך? אלו יכולות להיות דרישות מוגזמות, בוס פוגעני, דדליינים לא הגיוניים, דרישות לא הגיוניות, תחרות מול קולגות וכדומה. מכאן שאם מקום העבודה מוביל להזעה, דפיקות לב מואצות, תחושה של גוש בגרון, בעיות שינה, מחשבות חזרתיות, בהלה לא הגיונית, תחושת תשישות וכדומה, יש לקטוע את ההתנהלות – לעשות מעשה!

כאן ניתן למצוא אנשים שמתוך מטרה להתמודד, בוחרים להימנע – לברוח מהבעיה. הם עשויים לקחת חופשה ארוכה, להוריד שעות עבודה וכדומה, ואף יש אנשים שבוחרים לעבור לקשב סלקטיבי ולהדחיק את המצב. שתי הדרכים אינן אידאליות, ועל כן מומלץ ללמוד כיצד כן ניתן לטפל לבד (או באמצעות תמיכה מקצועית) בתחושת סטרס שנוצרת במקום העבודה.

הגורמים שמאחורי התופעה

אם ננסה להבין מה מוביל לסבול מהפרעת חרדה מוכללת, נמצא את 3 הגורמים הבאים:

  • גנטיקה ופיזיולוגיה – נמצא שסיבות תורשתיות מהוות כ 30% מסך הגורמים שמובילים להפרעת חרדה מוכללת. מעבר לגנטיקה, גם ניתן למצוא שימוש (או גמילה) מעישון, קפאין ואלכוהול, אם כי פה בעיקר מדובר בהחרפה של מצב קיים. מה עוד? גם בעיה גופנית (כגון בעיה בבלוטת התריס או חוסר איזון ביוכימי במוח) עשויה להוות טריגר.
  • סביבה – כאן הסיבות מגוונות. ייתכן שמדובר בהורות מגוננת בצורה יתרה, מצוקות ילדות, התעללות, מוות של אדם קרוב, גירושים של ההורים וכדומה.
  • מאפייני אישיות – הצורך להימנע מנזק ומגוון עכבות חברתיות. כמו כן, גם תקופה ממושכת שבה סובלים מסטרס יכולה להוות טריגר רלוונטי.

אלו סימפטומים מעידים על הפרעת חרדה מוכללת?

אנשים שלוקים בסימפטומים של הפרעת חרדה מוכללת בין היתר סובלים ממגוון תופעות לוואי. הן בתחום הגופני והן בתחום הפסיכולוגי. אותם תסמינים נחווים באופן קיצוני ואף מתמשך (יחסית לאנשים רגילים). הכירו את הסימפטומים הבאים:

  • עצבנות מוגברת
  • קשיי הירדמות וקושי לצלול לתוך שינה רציפה ועמוקה
  • בעיות ריכוז
  • דאגנות מעיקה
  • מתח בשרירים
  • האטה בקצב הלב וזרימת הדם
  •  קושי בקבלת החלטות, וזאת בעקבות מעורבות יתרה של תרחישים קשים לצד קושי בניבוי העתיד
  • קושי בהפקת לקחים
  • מורגלים בהפניית תשומת הלב לתרחישים מאיימים, הרבה יותר לעומת אנשים נורמטיביים.

כל זאת עשוי להוביל לא רק לפגיעה קשה באיכות החיים, אלא גם לפגיעה בתפקוד הכולל: בתפקוד בעבודה, בתפקוד מול הסביבה ואף לא פעם מורגשת פגיעה בפן החברתי. כך למשל אם בכול פעם שמוזמנים למסיבה חושבים מה עשוי להשתבש בדרך ועל כן נמנעים מלהגיע, אט אט מפסיקים להזמין למפגשים חברתיים. אם כן כיצד ניתן להסביר באופן הגיוני תופעה כה לא רציונאלית? ובכן ניתן לומר שדאגה מרובה היא בעצם מנגנון הגנה חכם שמבקש להתמודד מול שלל תרחישים מאיימים.

כיצד מאבחנים GAD?

רק פסיכיאטר מוסמך כמובן לאבחן באופן מקצועי, אך באופן כללי ניתן להיעזר בסימנים הבאים אשר יכולים להצביע על הפרעת חרדה מוכללת: מדובר במצב בו חשים חרדה מוגזמת בתדירות מאוד גבוהה ובמשך כחצי שנה לפחות. פה נחדד שכשאנחנו אומרים "תדירות גבוהה", הכוונה היא שההפרעה יותר נמצאת ברקע מאשר שהיא אינה מורגשת.

כמו כן, אצל מבוגרים אם מופיעים 3 מהתסמינים שציינו בפסקה הקודמת שעוסקת בסימפטומים (אצל ילדים מספיק שיופיע רק תסמין 1), הרי שמדובר בסימן נוסף לכך שסובלים מהפרעת חרדה מוכללת. מעבר לכך, מאוד ייתכן שהתסמינים פוגעים בשגרה יציבה, ואף שלא ניתן להסביר את ההתנהלות הדאגנית באמצעות אבחון חלופי (למשל באמצעות הפרעה התפתחותית, או באמצעות שימוש בסמים).

עם זאת, על מנת לוודא שאכן מדובר בהפרעת חרדה מוכללת, נעצור לעבור אבחון מקצועי, כאשר פה ניתן להיעזר בשאלון GAD-7.

באופן כללי התסמינים זהים. עם זאת, אצל ילדים הדאגות בעיקר מתמקדות בהתמודדות שנוגעת ליכולות אישיות, בהתאם לגיל כמובן. מכאן שאם חשים שהילד חרד בנוגע למטרה שאנחנו ההורים מצפנים ממנו להשיג, יש לשים לב האם מדובר בתופעה חולפת, או בכזו שמתגברת. מתלבטים? ייעוץ מקצועי בהחלט הכרחי.

כמו כן, גם מבחינת ההיבט הטיפולי יש הבדל כאשר מתמודדים עם הפרעת חרדה מוכללת אצל ילדים. במקרה זה בין היתר צריך לשתף את ההורים, וזאת כי הם אלו שנמצאים לצד הילד ברגע האמת. מעבר לכך, נהוג לערב גורמים נוספים, כגון אחים ומורים, וזאת כדי שהסביבה המידית תדע כיצד להתיר דפוסים מעכבים ואף כדי שהסביבה המידית תימנע מהפעלת הטריגר, אם באמצעות ציפיות גבוהות ואם באמצעות הגנת יתר. מעבר לכך, טיפול בחרדה מוכללת אצל ילדים גם יכלול חיזוקים חיוביים, פרמטר שפחות בא לידי ביטוי כאשר המטופל הוא אדם מבוגר.

האם גם אתם סובלים מהפרעת חרדה מוכללת?

חושבים הרבה על מה עלול לקרות? תאונות, מלחמות, פשיטת רגל וכו'? ובכן אין זה בהכרח אומר שגם אתם סובלים מהפרעת חרדה מוכללת.

מבקשים לברר? ובכן כמובן שאין תחליף לאבחון מקצועי, אך כן ניתן להתחיל לקבל מושג ראשוני באופן עצמאי. לשם כך הציפו (ותענו) על השאלות הבאות:

  • עד כמה החרדות שלכם קשוחות. האם מדובר במחשבה חולפת, או במחשבה משתקת?
  • עד כמה אתם חרדים יחסית לרוב האנשים שאתם מכירים?
  • אם תעצרו לבחון את החרדה שלכם בצורה אובייקטיבית, האם אתם חושבים שהחרדה שלכם מוגזמת, ולו ביחס לעבר – לפני שחשתם שהחרדה מעלה הילוך?
  • האם אתם יכולים להעיד על עצמכם שאינספור תרחישים מובילים אתכם למצב של חרדה?
  • אם יש פרקי זמן ממושכים שבהם אינכם חרדים?

אם רוב השאלות הובילו לחשוב שאתם אכן סובלים מחרדה מוכללת, יש סבירות טובה שזהו אכן המצב, אם כי כמובן שנדרש לעבור אבחון מקצועי.

עמידותה של תופעת GAD

לא רק שתופעת GAD פוגעת באופן קשה וכולל באיכות החיים, אלא היא גם נחשבת כ"תופעה עמידה". האם זה אומר שלא קיים טיפול בחרדה מוכללת מתאים? ובכן אין זו כלל הכוונה, אך כן יש להבין שלעומת טיפול קלאסי במקרה של חרדה, במקרה זה נדרשים יותר מאמצים.

כיצד ניתן למתן את התסמינים?

אם אכן סובלים מהפרעת חרדה מוכללת, מוטב להקפיד על הצעדים הבאים:

  • הפחיתו בצריכת אלכוהול וקפאין.
  • הרבו בפעילות גופנית.
  • הקפידו על תזונה מאוזנת.
  • שלבו תרגילים לניהול מתחים.
  • יש לבחון האם נוטלים תרופות שכוללות כימיקלים שמגבירים תסמיני חרדה.
  • אם עברתם חוויה טראומתית תדאגו לקבל תמיכה מקצועית.

כיצד מטפלים בהפרעת חרדה מוכללת

אם הגעתם עד כה נראה שגם אתם מחפשים את השורה התחתונה – מידע אודת טיפול בהפרעת חרדה מוכללת. כאן נציין שיש לא מעט שיטות מועילות, כגון שיטת CBT, שיטת NLP ושיטת EFT, כאשר לא פעם מוטב לחבר ביניהן, כפי שנוהג לעשות עמית בן דוד, מאמן בגישת CBT משולבת.

  •  שיטת CBT – טיפול CBT ידוע כטיפול קצר מועד שפועל בשני מישורים מקבילים: במישור הקוגניטיבי וההתנהגותי. הטיפול נחשב מאוד יעיל יחסית עבור התמודדות עם הפרעת חרדה מוכללת. הרעיון הוא מצד אחד ללמד דרכי חשיבה חדשות ומועילות ומצד שני לחשוף את המטופל באופן הדרגתי לגורמים שמעוררים את תחושת החרדה, כאשר לאורך הדרך מוגדרת מטרה שעל מנת להשיגה מפתחים אסטרטגיה אישית, כך שאט אט החשיפה מלמדת שהאיום אינו ממשי, בזמן שהתגובה מפעם לפעם נהיית יותר מתונה, ובמקביל הצלחות קטנות בדרך מלמדות אודות היכולות שטמונות בנו. כמו כן, שיטה זו מטפלת בעיוותי חשיבה ובו זמנית מעודדת התמודדות אישית עם סיטואציות.
  • שיטת NLP – שיטה זו רלוונטית במקרה של הפרעת חרדה מוכללת, כיוון שהיא עובדת על תכנות המוח מחדש. לא רק שהשיטה שואפת להבין מה בדיוק יושב מאחורי הסימפטומים, אלא היא גם גורמת לשנות את החשיבה בעת ההתמודדות, כאשר התת מודע עושה עבודה רבה. הרעיון הוא למפות מחדש את הסיטואציה המלחיצה ולהציגה באופן יותר מרגיע.
  • שיטת EFT – בדומה לדיקור סיני, רק שבמקום מחטים עושים שימוש בטפיחות קלות בעזרת קצות האצבעות, וזאת במיקומים שבהם עוברים קווי אנרגיה (במרידיאניים). מדובר בפעולה שנעשית בתזמון הנכון. מתמקדים בטריגרים מאיימים ומשלבים מגע עם אמירות משחררות כדי לייצר התניות חדשות.

מערך טיפול מותאם אישית

מעבר לנאמר, נציין שגם ניתן לשלב יוגה, תרגילי מיינדפולנס, היפנוזה, דמיון מודרך, תרגילי נשימה ועוד. הרעיון הוא לא לתקוף בכל החזיתות (לעומת האופן שבו התופעה פועלת), אלא לנסות להבין לעומק מהי חומרת המצב ומהם הטריגרים, ובמקביל לבנות מערך טיפול מותאם אישית שיודע לשלב בין כמה כלים מרכזיים. מבקשים לחזור לאורח חיים בריא ומקדם? עמית בן דוד משלב מגוון שיטות טיפול ובעל ניסיון עשיר בתחום. יש שאלות נוספות? מוזמנים ליצור קשר!

הרשמו עכשיו לשיחת ייעוץ ללא תשלום!
עמית בן דוד

דילוג לתוכן