חרדת בריאות

היפכונדריה

מי מאתנו לא מכיר את אותו טיפוס שנשאל לשלומו והוא במקום לענות באופן מציאותי, יתחיל לשתף שהוא מצונן וככול הנראה מפתח מחלה קשה, שנתפס לו הגב והוא כבר מכין את עצמו לאבחנה מדאיגה, או שהוא לא יוצא כבר תקופה מהבית כיוון שמפחד להידבק מנגיף הקורונה, וזאת למרות שאין לו שום מחלת רקע והוא מחוסן כהלכה.

אז נכון שבריאות חשובה ויש שלל אבחנות מלחיצות, אך עבור אותם אנשים שנוהגים להפוך כל התעטשות למחלה קשה, יש אבחנה – מדובר באנשים שסובלים מחרדת בריאות, או אם נשתמש במונח היותר מוכר, נקרא להם היפוכונדרים.

מה מגדיר היפוכונדרים?

כבר במאה ה20 פרויד התייחס אל תופעת ההיפוכונדריה ואף הגדיר אותה. פרויד קבע שהיפוכונדריה הינה תופעה נוירוטית שנובעת ממעמקי הנפש, כאשר היא באה לתאר מצב שבו מתעמקים באופן חסר פרופורציות במגוון נושאים בריאותיים.

מדוע היפוכונדר הפך לביטוי גנאי?

בעוד שהמונח היפוכונדר מתאר מצב רפואי, רבים מתייחסים אליו כאל מילת גנאי. כך למשל אם חבר מספר לנו שכואבת לו השן ועל כן הוא חושש שמחכה לו טיפול ממושך ומסובך, ניתן לצחוק ולקרוא לו היפוכונדר. אי לכך כיוון שהמונח היפוכונדר קיבל גוונים שליליים, אנשי מקצועי נזהרים מלהשתמש בו, ועל כן נוטים להגדיר אנשים שסובלים מכך במונחים שונים, כגון "אדם שסובל מחרדה ממחלות", או כ"אדם שסובל מהפרעה סומטופורמית" (הופעת תסמינים פיזיים על רקע נפשי).

חרדת בריאות

עד כמה התופעה נפוצה?

כפי שציינו, רבים שסובלים מחרדת בריאות, גם סובלים מהפרעה סומטופורמית, כלומר המחשבה על המחלה מובילה למיחושים אמתיים, כך שניתן לחוש בכאבי בטן, דפיקות לב מואצות, מתח בשרירים, לחץ בחזה, סחרחורת וכדומה.

תסמינים של חרדת בריאות

כאמור, מדובר בדאגה רפואית שיצאה מכלל שליטה, כך שגם אם לצורך הדוגמה קיבלנו תוצאה טובה בבדיקות הרפואיות, עדיין נישאר לחוצים.

אז מתי אנחנו רק קצת מגזימים, ומתי ממש סובלים מחרדת בריאות? מתי חשש קל נחשב כדאגה מופרזת? ניגש לבחון את התסמינים השונים!

  • התמקדות יתר בתזונה ובתופעות בריאותיות.
  • פגיעה באורח החיים. מדובר באנשים שבטוחים שהם עומדים לקראת הסוף, כך שאין להם מקום לאופטימיות, עובדה שבין היתר פוגעת במגוון מישורים, כגון במישור התעסוקתי, הזוגי וכדומה.
  • הענקת פרשנות קיצונית לתסמינים פשוטים.
  • רגישות יתר לשיחות בריאותיות.
  • הגוף מושפע פיזית מהאבחון הרפואי. כך למשל אם הרופא מאשר שיש בעיה, פתאום מרגישים הרבה יותר רע, וכך גם ההיפך.
  • אי שיתוף פעולה עם אבחון תקין.
  • מצב של חולי הופך לחלק מהזהות.
  • הימנעות מבדיקות רפואיות, או לחלופין הזמנה שלל בדיקות מיותרות.
  • קיימים מאפיינים פסיכוטיים דלוזיונאלים, כלומר רבים שסובלים מחרדת בריאות נוטים לסבול ממחשבות שווא חסרות בסיס מציאותי.

מה עומד מאחורי חרדת בריאות?

דאגת בריאות יכולה להיגרם משלל סיבות, וכאן ניגש לעבור על הסיבות היותר נפוצות

  • מצב נפשי – לא תמיד, אך לעיתים העיסוק האינטנסיבי בבריאות נועד לייצר הסתרה. נועד להסתיר מצב נפשי קשה, כגון דיכאון או אפילו חרדה. כמו כן, ייתכן שיש מתחת לפני השטח סוג של מצוקה נפשית. ייתכן שאנחנו מייחלים לאחרים דברים נוראיים וייתכן שמדובר בטראומת ילדות. הרעיון הוא שההתמקדות בתסמינים חסרי פשר משאירים במצב של אכזבה מתמדת מהיכולת של הסביבה לסייע, ובו זמנית ממצבת במקום של הזדקקות. מדובר במקום מוכר שעם הזמן הפך להיות "נוח ובטח".
  • דימוי בעייתי – תפיסה בעייתית לגבי היחס שביני לשאר הסביבה. מדובר בפרשנות לא מדויקת של תסמינים, כאשר זו מתעצמת בשל חוסר יכולת להתמודד, בשל דימוי שלילי, ובשל חוסר אמונה באנשים הקרובים לנו מכל.
  • מפלט נוח – לעיתים המשבצת של אדם חולני מגיעה עם מגוון הנחות וזכויות, כלומר מדובר בסוג של מפלט משלל משימות ואתגרים שמחכים להתייחסות שלנו.

הגדרה מדויקת יותר של היפוכונדריה

חוששים מהאבחון הרפואי, מגלים תסמין רפואי חדש ומאבדים אוויר? אין זה בהכרח אומר שגם אתם סובלים מחרדת בריאות. כיצד ניתן לדעת? התחילו לבחון את מצבכם אל מול ששת הפרמטרים הבאים:

  1.  האם ייתכן שהמקור של הכאבים טמון בהפרעות סומטיות? כלומר האם ייתכן שהפרעה נפשית היא זו שמובילה לשורה של תסמינים מוחשיים?
  2. לא ניתן להסביר את ההתעסקות המוגזמת בנושאים בריאותיים באמצעות מחלה נפשית אחרת, כגון חרדה מוכללת, סימפטום סומטי, או OCD.
  3. חוששים ממחלה מסוימת למעלה מחצי שנה, ללא סיבה נראית לעין.
  4. חרדים באופן תדיר מנושאי בריאות.
  5. נמנעים באופן מוגזם מביקור אצל רופא.
  6. מפתחים התנהגות מוגזמת שנוגעת להיבט רפואי (למשל מבקשים עוד ועוד אבחונים אצל מומחים נוספים).

מטפלים בחרדת בריאות

כפי שראינו, קיימות לא מעט סיבות שמובילות לדאגת בריאות, ומנגד קיימים תסמינים שונים (ואף מנוגדים – למשל אבחון יתר לצד הימנעות מביקור רפואי), כך שלא פשוט להעניק טיפול יעיל.

מעבר לכך, רבים שסובלים מדאגת בריאות לא מעריכים את העובדה שמגדירים אותם כהיפוכונדרים, ואם כל זאת לא מספיק, הרי שגם יש לקחת בחשבון שאדם שדואג למצבו הבריאותי יתקשה לקחת צעד אחורה ולהודות בחומרת מצבו. עם זאת, סיוע מקצועי בהחלט קיים.

כיצד אם כן ניתן להושיט יד וליצור שינוי תפיסתי? יש כמה שיטות שעשויות לסייע, כאשר לפעמים נבחר לשלב ביניהן – כמובן בהתאם לאבחון מקצועי. פה בחרנו לדון באחת מהשיטות היותר יעילות בתחום – שיטת CBT.

טיפול בהיפוכונדרייה באמצעות שיטת CBT

במקרה של חרדת בריאות טיפול קוגניטיבי התנהגותי נחשב מאוד יעיל. בכוחו לא רק להפחית חרדות, אלא ממש לשנות את נרטיב החשיבה לגבי נושאים רפואיים, כאשר זאת מבצעים באמצעות טכניקות שבין היתר מעניקות מיומנויות להתמודד לבד עם תרחישים עתידיים, עובדה שהופכת את הטיפול ליחסית קצר – המטופל יוצא מחוזק ומצויד בכלי עזר.

השיטה מלמדת לזהות דפוסי מחשבה שנוגעים למצב של חולי ובו זמנית מלמדת לשים לב כיצד אותן מחשבות מעכבות מובילות להתעסק עם הממצאים הפיזיים. הרעיון הוא לזהות את אותן מחשבות שליליות, ולהוסיף להן (מתוך מטרה להחליף אותן) מחשבות יותר מתונות, כך שאט אט גם התסמינים הפיזיים מתמתנים. כמו כן, שיטה זו משלבת חשיפה למצבי קיצון, כגון דיבור על פחדים מהותיים, וזאת כדי להגיע למצב של התמודדות בריאה.

הצצה לתהליך הריפוי באמצעות שיטת CBT

  •  זיהוי של מחשבות מעכבות.
  • הצבה של מחשבות קשות מול ראי המציאות.
  • הגדרה של דרכי פעולה כאשר מגיעים למצב של חרדה.
  • חשיפה של מקור הפחד והתמודדות מתונה מולו.
  • ניתן לשלב שימוש בביופידבק (שיטה שמלמדת לווסת תגובות ורגשות).
  • שילוב של נתונים מדעיים (למשל הסבירות שאחלה במחלה קשה) מעניקים עוגן חשוב.
  • הבנה שלא כל תופעה רפואית מגיעה לצד פיענוח (או הסבר) רפואי.

צעדים פשוטים שמסייעים למתן היפוכונדרייה

אם יודעים שאתם נוטים להיות היפוכונדרים, יש כמה דברים פשוטים שמוטב לעשות כדי למנוע מהתופעה להחריף. ראשית אין זה נבון לקרוא מידע רפואי על כל תופעה שבה נתקלים (ובטח שלא בכל אתר), וזאת כי תמיד עשויים להיפגש במידע מאיים (ולא בהכרח רלוונטי).

שנית, יש לבחור בקפידה את רופא המשפחה, הדמות שאליה קודם כל פונים. המטרה היא למצוא רופא בעל סמכות, כך שאם הוא יאמר שהכול בסדר, זה יסגור עבורכם את הפינה. באותו הקשר נציין שבהחלט יש טעם לשתף את רופא המשפחה שנוטים להילחץ ממצבים רפואיים, כך שהרופא יהיה יותר אמפטי ובו זמנית גם יותר שקול בדבריו. מה עוד? אין להרבות בהחלפת רופאים ובשלל בדיקות, וזאת כי התנהלות מעין זו גם אינה נעימה וגם מוסיפה חששות, כך שסך החוויה עשויה להעצים את התחושה השלילית.

כיצד עוד ניתן לסייע באופן עצמאי? יש לחזור אל מצבי קיצון רפואיים מהעבר ולהבין שאם במקרים ההם התגלה שהגזמנו, ישנה סבירות טובה שגם הפעם מגיבים מעבר לנדרש. כמו כן, יש לשים את השיפוטיות בצד ולחזק מגוון הצלחות שהושגו לאורך התהליך. עוד שיטה מומלצת היא לנסות להסביר לעצמנו את המצב מנעליים של אדם אחר, מנעליים של אדם שאינו מונע מתוך פחד מאיים.

רק בריאות!

הרשמו עכשיו לשיחת ייעוץ ללא תשלום!
עמית בן דוד