מיזופניה

מיסופוניה - אודות התופעה, הגורמים ודרכי הטיפול האפשריים

מיזופוניה היא מילה ארוכה ומוזרה שבאה לתאר מצב פשוט ולא נעים – סלידה מרעשים מאוד מסוימים, כאשר כל אחד יכול לסבול מרעשים אחרים. אלו יכולים להיות רעשי לעיסה, רעשי נשימות, רעשי הקלדה, רעשי טפטוף מים וכדומה. הרשימה היא אינסופית כיוון שכל אחד עשוי לתת פרשנות משלו (גם אם מבלי מודעת) לסוגי רעשים אחרים

הבעייתיות הגדולה שמאחורי בעיית מיזופוניה

סלידה זו אינה מסתכמת ב"מעדיף לא לשמוע את רעש מסוים", אלא מדובר בהרבה יותר מכך. מדובר בתגובה שמובילה לחוסר התמודדות ואפילו לתחושת כעס ועצבים, ממש תחושת פאניקה ויציאה מהכלים שגורמת לתסכול גדול ולמניעה ממצבים חברתיים, כאשר ראוי לציין שאותם רעשים תמיד מבוצעים ע"י אנשים אחרים ולא ע"י האדם שסובל מהם.

אנשים רבים מוצאים שקשה להם לאכול בחברת האנשים שהכי קרובים אליהם, לפעמים בני משפחתם. אחרים מתקשים להימצא באותו מרחב עם חברים לעבודה או ללימודים שיש להם הרגלים מסוימים הנתפסים כבלתי נסבלים. התופעה יכולה להביא לריחוק, תסכול ואפילו לאשמה על עצם כך שעולה בתוכנו תגובה כל כך קיצונית למצבים רגילים לכאורה.

מה עומד מאחורי תופעת מיזופוניה?

מה עומד מאחורי תופעת מיזופוניה? הרבה פעמים הרעש יושב על מקרה לא נעים מהעבר. כך למשל אם בילדות גננת אלימה הייתה מושכת באף, הרי שבגיל מבוגר אותו רעש של משיכת אף יכול להוציא מאיפוס, ואכן מחקרים מראים שבמוח של אנשים שסובלים ממיזופוניה קיים קשר בין השמעת רעשים לבין תגובות רגשיות. כלומר ברגע שאותם אנשים שומעים את הצליל שאליו הם רגישים, הם ישר מתחילים להשליך רגשות קשים – כעס, תסכול וכדומה.
החדשות הטובות הן שכיום מיזופוניה היא תופעה מוכרת,כיצד אם כן מטפלים במיזופוניה? ובכן קיימות מספר שיטות, כאשר הרבה פעמים משלבים ביניהן.  

המהות שמאחורי הטיפול - הופכים מחשבות שליליות לחיוביות

פתרון אחד הוא לנסות להגיב בצורה יותר נעימה לאותו רעש מטריד ולנסות להשאיר בצד את אותן תגובות אוטומטיות כעוסות. כך למשל במקום לחשוב למה זה קורה לי, מתי הרעש ייגמר, איזו חוצפה להשמיע את הרעש שוב ושוב למרות שביקשתי מספר פעמים להימנע ממנו וכדומה, הרי שיש להחליף את אותן מחשבות שליליות במחשבות חיוביות, וזאת מבוקר, מודע ונשלט.

מטפלים במיזופוניה באמצעות שינוי פרשנות

כיצד הופכים מחשבה שלילית לחיובית? מפעילים את ההיגיון ומשתחררים מהרגש. לצורך הדוגמה אם רגישים לרעשי יניקת מרק רועשת, אפשר לעצור להבין שהאדם שמולי פשוט נהנה מהאכילה וכלל לא מבקש להציק לאף אחד. הנקודה היא שעוצרים להבין שאותו אדם פשוט רגיל לאכול בצורה כזו והוא כלל אינו מחפש להכעיס. כלומר גם אם רעש מסוים מוביל לכעס, אין זה אומר שהאדם שעומד מאחוריו אשם, ועל כן כל שנותר לעשות זה לשלוט בפרשנות האישית.

אם רק עושים כך זוכים לעבור בין אזור רגשי לאזור הגיוני. כלומר בפעם הבאה שמישהו יטופף עם האצבעות או יאכל מרק באופן מטריד, נבין שבסה"כ מדובר בהרגלים אישיים שנובעים ממצבים אישיים, ואין להם שום קשר אלינו, ובטח שהם נטולי רצון להכעיס. לפעמים נדמה לנו שאנו כבר יודעים שזו לא אשמתם (של האנשים המפיקים את הצלילים הבעייתיים) ובכל זאת הזעם והגועל עולים בנו. גם במקרים האלה עלינו לעשות עבודה על תכנות מחודש של החשיבה שלנו כך שנתמקד בצוקה מכוונת ופעילה בפרשנות שתרגיע אותנו.

מודל אפרת כעזר לשינוי הפרשנות

מדוע צעד של מעבר בין רגש לרציונל כה חיוני עבור תהליך הריפוי של מיזופוניה? שאלה זו מובילה למודל "אפרת" – אירוע, פרשנות, רגש, תגובה.

לפי מודל אפרת ניתן להבין שקיימת כרוניקה קבועה. ישנו אירוע (נחירה/ לעיסת מסטיק..) ולאחר מכן ישנה פרשנות אישית: אנו יכולים לומר "לא מבינים אותי", "למה ממשיכים למרות שביקשתי לחדול" וכדומה. מדובר במחשבות שמגיעות בתדר שלילי ושמובילות לרגש שלילי (דיכאון, ייאוש, חוסר אונים), כאשר לבסוף ישנה תגובה. עתה נעצור לחדד שהתגובה היא נגזרת ישירה של הרגש והרגש היא נגזרת ישירה של הפרשנות. כלומר מדובר בכדור שלג שיש לעצור לפני שהוא מגיע למדרון. מכאן שאם נעצור בשלב הראשוני, בשלב הפרשנות, נוכל להימנע מתהליך של קשר שלילי ותגובה בעייתית.

מאתגרים את המחשבה באמצעות שאלות

אור הנאמר, חשוב לעצור ולהבין מה עובר על אדם שסובל ממיזופוניה, ובו זמנית חשוב לאתגר את המחשבות השליליות. אין מדובר בפעולה פשוטה, אך בהחלט בפעולה אפשרית. אחת מהדרכים היא לשאול שאלות. כך למשל אם חושבים "אני אסבול מתופעת מיזופוניה כל החיים", יש לעצור ולשאול האם אכן אסבול מהבעיה כל החיים וכיצד ניתן להיות בטוחים? האם ייתכן שאירוע חיובי ישנה את הרגש שחשים כלפי מקור הרעש הבעיתי (זה שבעצמו נובע מאירוע שלילי שאירע בעבר)? האם מכירים אדם שסבל ממיזופוניה שמצבו השתפר? האם קרה שטעינו בעבר בכול הנוגע למחשבות שליליות וכדומה.

הרעיון הוא שאם רק עוצרים לשאול שאלות, פתאום הכול נהיה פחות צבוע בגוונים של שחור ולבן, ואילו התגובה החד משמעית ושלילית שאליה רגילים, אט אט הופכת להיות יותר חיובית ונעימה.

חמלה והבנה אישית

עוד נדבך עליו עובדים הוא ההבנה שסובלים מבעיה שאומנם עשויה להיתפס כמוזרה, אך בפועל היא נוגעת לחיווט של המוח, וזה בסדר, אין להקשות עם עצמנו. לצורך הדוגמה ממש כפי שיש אנשים שיישבו בחדר מלא אבק וכלל לא ישימו לב, כך גם יש אנשים שישהו באותו החדר ויתחילו להתעטש. כלומר יש אנשים שרגישים לאבק ויש אנשים שרגישים לרעשים. יש לקבל את המצב, אך בו זמנית לנסות להטיב עמו.

שיטת תשומת הלב

שיטת מיינדפולנס. בחלק הקודם של המאמר דיברנו רבות בנושא הפרשנות. אך לעיתים לא מספיק לשנות את צורת החשיבה והצלילים עדיין גורמים לתגובה חריפה של גועל, סלידה וזעם. לכן יש צורך לעבוד גם על שליטה בתשומת הלב. שיטה זו מבקשת לייצר התייחסות לרגע הזה ללא כל שיפוט. הרעיון הוא לשחרר מוסכמות והרגלים שנוגעים לתגובות שקשורות לרעשים מטרידים, ובמקום זאת פשוט להירגע. אם רק זוכים לשלוט בתשומת הלב מגיבים לרעש הבעיתי ממקום הרבה יותר פתוח ומקבל, כך שהמוח אינו מפענח את הסיטואציה כאיום והתגובה מיישרת קו בהתאם. 

תרגולי קבלה וחשיפה

חשיפה של אדם שסובל ממיזופוניה לרעש הבעייתי בסביבה מכילה וטיפולית, עשויה "לעודד התיידדות" עם הרעש. שנסביר? כאשר נבצע תרגולים מבוקרים והדרגתיים של הקשבה לצלילים הבעייתיים תוך החלפת ההתנגדות האוטומטית בהקשבה ניטרלית מבחינה רגשית, המוח ישחרר בהדרגה את ההתניה הישנה של צליל + רתיעה וייצור התניה חדשה של צליל + ניטרליות. 

חיבור לתחושה

כאשר מזהים מה בדיוק חשים כלפי אותו רעש, יותר קל לקבל את התחושה. אם נחזור לדוגמה עם המרק, נעצור ונתבונן: מה בדיוק אנו חשים בגוף? האם נוכל לאפשר לתחושה להיות כפי שהיא מבלי לברוח ממנה? האם במקום להילחם בתחושה נוכל לעשות דווקא "להתמזג" איתה לחלוטין? כולנו מכירים מצבים שבהם חלק מהאנשים חווים פחד וחלק חווים התרגשות. חלק רתיעה וחלק סקרנות. מה יוצר את ההבדל בין השניים? מעבר לפרשנות עליה דיברנו, ההבדל הוא במערכת היחסים שיש לאדם עם התחושות שעולות בו. האם הוא נרתע ומבוהל מהן או שדווקא מאפשר לעצמו לחוש אותן במלואן.

תהליך EFT

שיטת ריפוי EFT שמאפשרת שחרור מרגשות וזיכרונות קשים בזמן יחסית קצר. ראשית מפרקים את מקור הבעיה לגורמים (למשל זיכרונות שקשורים בצליל הזה, התחושות שעולות בגוף, אמונות מגבילות ולאחר מכן משלבים מעין דיקור ב-99 נקודות מרכזיות בגוף, רק שבמקום מחטים נעזרים בקצות האצבעות. פעולה זו מובילה ל"ניקוי "ההיסטוריה האישית" שנוגעת לאותו רעש מטריד".

כל זאת ביחד מוביל לשבירת ההתניה שהתקבעה לאורך השנים ומחליף אותה בהתניה חדשה ושלווה יותר אנשים רבים שבחרו לטפל בבעיית המיזופוניה שלהם מעידים שלאחר הטיפול (שיחסית נחשב קצר) הם שינוי את התפיסה לגבי הרעש המטריד. אומנם לפעמים הרעש עדיין מעורר חוסר מנוחה מסוים, אך בעוצמה הרבה פחות חזקה ולצד שליטה טובה יותר הטיפול בהחלט מסייע לחוות את הרעש בצורה ניטרלית יותר ולחזור לתפקד ביומיום מתוך יותר נינוחות.

מקבלים החלטה להתמודד על מיזופוניה

אם נסכם, נציין שיש להימנע ממערכת של תגובות אוטומטיות – להימנע מתגובות שרשרת, אותן תגובות שכפי שציינו כוללות פרשנות שלילית ומכאן שגם תגובה קשה, כגון ריחוק חברתי ופגיעה משמעותית באיכות החיים. המחשבות משחקות תפקיד מכריע, ופה עלינו לאתגר אותן ואכן טיפול ממוקד במיזופוניה מסייע לגבור על המכשולים.

ברגע שמתייצבים מול הבעיה משנים תפיסה מתעוררים להזדמנות שניתן לשנות את איכות החיים ואפילו להיעזר במיזופוניה כדי ללמוד את עצמנו באופן עמוק יותר ולהפוך להיות מיומנים בשורה של שיטות שיעזרו לנו לחוסן נפשי ושליטה במצבים נוספים.
נציין שאומנם לא בטוח שתופעת מיזופוניה תחלוף לגמרי, אך היא כן תתמתן וחשוב מכול התגובההפרשנות וסך הרגשות שמשליכים כלפי התופעה יפסיקו להיות כה קיצוניים.

אם מבקשים להשיג הקלה צריך טיפול של אחד על אחד. רק ליווי מקצועי יסייע להבין על מה "יושבת" הבעיה, יידע להקנות כלים עבור התמודדות ויראה את הדרך שתוביל לעבר חיים הרבה יותר מלאים, חיוביים ונעימים.

בהצלחה!

הרשמו עכשיו לשיחת ייעוץ ללא תשלום!

דילוג לתוכן