מה זה עומס רגשי? כיצד ניתן לטפל בזה? כל המידע
עומס הוא אחד מהסימפטומים היותר מזוהים עם המאה ה21. אנשים חווים עומס בעבודה, עומס בבית, עומס בלימודים וכדומה. אנשים מבקשים להספיק יותר, להשיג יותר, להעניק יותר, להוכיח יותר וכדומה, ולמרות שהקריסה שברקע מורגשת, הם לא מורידים הילוך, אלא ממשיכים להעמיס, עד שמתישהו זה מתפוצץ, אך לפני כן חווים קשיים קלים שפשוט פוגעים באיכות החיים.
אנשים מתקשים להירדם, אנשים סובלים מכאבים כרוניים, אנשים סובלים מבעיות במערכת העיכול, אנשים בורחים להנאות רגעיות וכדומה. אז מהו עומס רגשי, מתי יש להוריד רגל מהגז וכיצד ניתן לסייע? מוזמנים לצלול פנימה!
תסמינים של עומס רגשי
כאשר אנשים חווים עומס מתמשך, הגוף אינו נשאר אדיש. הגוף מגיב במגוון דרכים. זה יכול להיות ביטוי פיזי כגון עייפות יתר, שרירים מכווצים, לחץ בחזה, עצבנות ופעילות חריגה של הקיבה, שינויים במשקל, כאבי ראש, פגיעה במערכת החיסונית, קשיים בזיכרון ומחלות כרוניות. במקביל, גם מדובר בתסמינים בעלי ביטוי נפשי. כאן מדובר על תחושת מצוקה, קשיי שינה, לחץ נפשי, תחושת תסכול, תחושת חוסר אונים, כעס, דיכאון וכדומה.
יש להבין שגוף ונפש הם אכן מקשה אחת שפועלים באופן דו כיווני, ועל כן עומסים נפשיים בסופו של יום באים לידי ביטוי גם מבחינה פיזית.
מדוע אנשים מעמיסים על עצמם עוד ועוד משימות?
עומס רגשי מתאר מצב של חסך רגשי, או תחושת יתר של מתח. מדובר במצב שמתגבש כאשר חשים שהדרישות החיצוניות אינן מסוגלות לקבל מענה במסגרת המשאבים והזמן שעומדים לרשותנו. אותם משאבים מאוד מגוונים, חלקם סביבתיים וחלקם אישיים. מדובר בתחושת מסוגלות, בשעות ערות, בכישורים אישיים וכדומה.
הגורמים שמאחורי עומס רגשי?
- פרשנות אישית – פרשנות אישית למגוון סיטואציות עשויה להוביל לתחושה שיקרה אסון אם לא נעמוד במשימות ושבמקביל אנחנו מתפקדים ממש רע, בעוד שאין זו כלל המציאות.
- לחץ – לחץ יכול להתפרש על פני שורה ארוכה של גורמים וכמובן שהוא מושפע מפרשנות סובייקטיבית. לחץ יכול להיגרם ממצב ביטחוני, כלכלי, מעמדי, מבעיות בפרנסה, מהמצב הזוגי וכדומה.
כשחשים עומס יש לפנות מקום
מכירים את זה שניגשים לעבוד אך השולחן המשרדי מלא בהסחות דעת ועל כן לא מצליחים לסדר עד שמארגנים, עד מנקים ומפנים אלמנטים לא רצויים? מכירים את זה שמנסים להכין ארוחה, אך הכיור המלא מונע לחוש פנויים ויעילים ועל כן מעדיפים להשקיע כמה דקות בפינוי הכיור ומדיח הכלים? ובכן אותו הדבר גם בכל הנוגע לנפש שלנו.
כאשר חשים בעומס רגשי יש לדעת לעצור ולנקות גורמים מפריעים. זה יכול להיות להוריד משימות, זה יכול להיות להגביל את שעות העבודה, זה יכול להיות להכיר במגבלות שלנו, וזה יכול להיות לדעת להתייחס אל גורמים מאיימים לצד פרופורציות יותר מקדמות ומציאותיות.
עומס נפשי אצל נשים
בעידן שבו אנו חיים נשים משלבות בין קריירה לאימהות. אין שאלה שהן מתקתקות את הבית, דואגות לאינספור סידורים מסביב, נותנות 110% בעבודה ואף מוצאות זמן להיות עם המשפחה. עם זאת, בזמן שהכול מתבצע, נשים רבות חוות נטל מנטלי שגובה מחיר לא קטן. האחריות הרבה מלווה בין היתר בתחושת אשמה ואכזבה, כאשר מצב של דריכות יתר בסופו של יום מוביל לחוסר ריכוז, לבעיות בזיכרון ואף לפגיעה בערך העצמי.
למה יכול לגרום עומס רגשי?
בין היתר עומס רגשי לא מטופל יכול להוביל למחשבות טורדניות, ואף הוא יכול להוביל למצבים קשים כגון דיכאון, חרדה, OCD וסטרס. שנדגים?
סטרס – כאשר חשים עומס בבית, בעבודה ובמגוון אפיקים מקבילים, מגיע קושי שעשוי להתעצם ולהתגלגל למצב של סטרס – פגיעה ביכולת התפקוד.
דיכאון – דיכאון אומנם מבטא תחושות קשות, אך הוא גם מעניק "תירוץ" לאי עמידה ביעדים שאנחנו מכתיבים לעצמנו.
חרדה – חרדה מעבירה את הפוקוס משלל משימות לגורמים אחרים (כגון פחדים).
OCD – OCD מסייע להרגיע את המערכת הנפשית בכך שהוא מעניק תחושת שליטה (תחושה מזויפת).
מדוע עומס רגשי מסוכן?
גם אם העומס הרגשי לא מגיע לידי ביטוי באופן קיצוני, עדיין מדובר בבעיה שמצריכה טיפול. מדוע? כיוון שעומס נפשי עשוי להוביל למגוון מחשבות מעכבות וקשות. אנשים שחווים עומס רגשי חשים שהם אף פעם לא מספיקים, שאין להם זמן עבור עצמם (או עבור דברים נוספים חשובים), שהם במרדף חסר נקודת סיום, שאם הם לא יספיקו לעמוד ביעדים הם מוגדרים ככישלון (ובדרך יאכזבו אנשים רבים) וכדומה.
תרומתו של העידן הדיגיטלי על העומס הרגשי
אנשים שמחזיקים ברשימה ארוכה של משימות, מפנטזים על יום חופשה, אך גם בו סביר להניח שימצאו את עצמם תזזיתיים, פשוט כי המוח הורגל לעבוד סביב השעון. עוד נציין שהעידן המודרני שרבים חושבים שמסייע לאיכות ולנוחות החיים, עבור רבים פועל כגורם מאיים. העידן המודרני נותן אשליה שניתן להספיק יותר משימות בפחות זמן. שלל אפליקציות ומכשירים חכמים מסייעים לסיים יותר מהר אינספור מטלות, אך בו זמנית מעמיסים עוד ועוד דברים שצרכים לזכור, לקבל לגביהם החלטות ולטפל בהם (פשוט כי יכולים).
מי סובל מעומס רגשי?
מחקרים מראים שיש טיפוסים שיותר נוטים להעמיס על עצמם, ואף יש טיפוסים שונים שמובילים לעומסים רגשיים בצורה שונה. להלן 3 סוגים נפוצים:
- וורקוהוליים – אנשים שמבחינתם לעבוד כמה שיותר.
- טיפוסי מרצים – אלו שיגידו כן עבור כל מטלה. אם כדי לסייע ואם כדי לחזק את התדמית שלהם.
- טיפוסים שעסוקים רבות בנראות החיצונית – אלו יהיו עסוקים ברכישות מוצרי טיפוח, בשיעורי כושר, בבחינה של דיאטות וכדומה.
כיצד מטפלים בעומס רגשי?
עומס רגשי מציג מצב זמני שדורש טיפול, וכאן טיפול רגשי מאוד יעיל. ניתן להתמקד בשיטת טיפול אחת וניתן לשלב בין כמה, ממש כפי שמציע עמית בן דוד. להלן מספר שיטות יעילות:
NLP – שיטה שמסייעת להוביל לשינוי הרצוי בחיים, וזאת באמצעות שילוב בין 3 מוקדים. בין הצורה שבה אנחנו ממפים סיטואציה, הצורה שבה אנחנו קולטים באמצעות החושים סיטואציה, והצורה שבה אנחנו מתכנתים את הסיטואציה מחדש. מכאן שבכול הנוגע לעומס רגשי, עובדים על דפוסי המחשבה. אם באמצעות בחירת מילים שמתארות את המצב בצורה יותר חיובית, ואם באמצעות שילוב של תרגילי דמיון.
אימון בשיטת טיפול CBT – טיפול CBT נחשב כטיפול קצר מועד בעל השפעה ארוכת טווח. הטיפול משלב בין המישור החשיבתי לבין המישור הקוגניטיבי. הטיפול מסייע לזהות מחשבות מעכבות ולהחליפן במחשבות יותר חיוביות (ומציאותיות). במישור המעשי מתרגלים טכניקות להרפיה וטכניקות שמסייעות לנהל טוב יותר את הזמן, ובו זמנית למדים כיצד להשיג תחושת שליטה שמורידה את מפלס הלחץ.
EFT – שיטה מאוד יעילה עבור התמודדות עם לחץ נפשי. השיטה מזכירה דיקור סיני, רק שבמקום מחטים, נעזרים בטפיחות קלות על המרידיאניים (קווי אנרגיה שאחראיים על הזרימה האנרגטית), וזאת תוך כדי התמקדות באמירה שנוגעת למקור הקושי ובו זמנית לחשיבה חיובית רלוונטית.
הגיע הזמן להשיג טיפול!
לסיכום נציין שעומס רגשי היא תופעה נפוצה אם כי לא מספיק מדוברת. מכאן שאם חשים שמאבדים אחיזה, שנאבדים בין אינספור משימות, ששכחתם את עצמכם בתוך התהליך ושמגוון תופעת לוואי שציינו מוכרות לכם, טוב לדעת שניתן לעצור ולהשיג סיוע ממוקד ומשמעותי. עמית בן דוד בקיא בתחום ובעל ניסיון עשיר. חוזרים לנשום – חוזרים להשיג שליטה.
כל זאת ביחד מוביל לשבירת ההתניה שהתקבעה לאורך השנים ומחליף אותה בהתניה חדשה ושלווה יותר אנשים רבים שבחרו לטפל בבעיית המיזופוניה שלהם מעידים שלאחר הטיפול (שיחסית נחשב קצר) הם שינוי את התפיסה לגבי הרעש המטריד. אומנם לפעמים הרעש עדיין מעורר חוסר מנוחה מסוים, אך בעוצמה הרבה פחות חזקה ולצד שליטה טובה יותר הטיפול בהחלט מסייע לחוות את הרעש בצורה ניטרלית יותר ולחזור לתפקד ביומיום מתוך יותר נינוחות.
