הכל אודות פוביות – סוגים, תופעות, סיבות וטיפולים
פוביה היא סוג די שכיח של הפרעת חרדה מדובר בגל עוצמתי של חרדה כתגובה למצב או אובייקט מסוים.
קיימת פוביה מעכבישים, פוביה ממים, פוביה מחדרים סגורים וכדומה – הרשימה ארוכה. מהי אם כן אותה פוביה שמחזיקה באותו שם עבור אינספור תתי סוגים, ממה היא נובעת, מתי היא בעייתית ומה ניתן לעשות על מנת לסייע? ובכן אם נקפוץ לשורה התחתונה, נציין שבהחלט ניתן לטפל בפוביה, רק צריך להכיר בבעיה ולהסכים לקבל עזרה.
מה זה פוביה ?
מה שמגדיר חרדה כפוביה הם המאפיינים הבאים:
חרדה שאינה פרופורציונית ביחס לסכנה הנשקפת, למשל פוביה ממקומות גבוהים תתבטא בכך שאדם יחוש חרדה עצומה מלצאת למרפסת בקומה גבוהה ואף ימנע מכך למרות שזה בטוח לחלוטין. במצב קיצוני הוא אפילו ימנע מלהביט החוצה מהחלון מקומה גבוהה בתוך בניין סגור למרות שהוא יודע שלא נשקפת לו כל סכנה מלהביט מטה דרך החלון.
מצב שנמשך יותר מ-6 חודשים
יש בכך הפרעה משמעותית לשגרת החיים
פוביה - הרבה יותר נפוץ ממה שחושבים
לאחד מכל עשרה אנשים יש פוביה כלשהי. לעומת מגוון תופעות פסיכולוגיות אחרות, תופעה זו יותר "מדוברת" לרוב,אנשים חוששים לומר שהם סובלים מחרדות, יוכלו לומר בחופשיות שיש להם פוביה ממים למשל, פשוט כי יש סבירות די גבוהה שהאדם הנוסף גם כן סובל מפוביה כזו או אחרת.
מה עובר על אדם שחווה פוביה?
אדם שחווה פוביה מודע לבעיה ואף מודע לעובדה שלבעיה שלו אין שום יסוד יציב או הגיוני, אך עדיין ההבנה לכשעצמה אינה מספיקה כדי להטיב את המצב.
ברגע שאדם מודע לקיומה של פוביה, הוא יעשה כל מאמץ על מנת להימנע מלבוא עם אותו חפץ/מצב במגע, וזאת ללא יחס מידתי ולעיתים תוך כדי סיכון חיים. מכאן שחוויה של פוביה מוציאה את החיים מאיזון והיא הרבה פעמים פוגעת בתפקוד היומיומי.
מהם התסמינים שמעוררת פוביה?
אדם שלוקה בפוביה יחוש תחושת חוסר אונים מלווה בפחד גדול, כאשר מבחינה גופנית הוא עשוי לכלול את התסמינים הבאים: קוצר נשימה, נשימה מהירה, כאב בחזה, זיעה, תחושת מחנק, איבוד תחושה בגפיים, תחושת עילפון, סחרחורת וכדומה, כאשר במקרים קיצוניים יתרחש ניתוק חברתי. פה חשוב לציין שכל פוביה מציגה תסמינים מעט שונים, וכאשר מדובר בפוביה אצל ילדים, הרי שאז התופעות מעט אחרות – הילד עשוי להשתתק מפחד או לחלופין להיכנס לטראנס של בכי, והוא גם עשוי להיצמד לאדם שהוא סומך עליו.
אבחון מקצועי של פוביה
באופן כללי האדם היחיד שמוסמך לאבחן בתחום הנפש הוא רופא מומחה בתחום. על מנת לאבחן כראוי פוביה, ראשית נדרשים ראיון קליני הכולל שאלון אודות מאפייני התופעה, מצבו הבריאותי והנפשי של המטופל וההיסטוריה הרפואית והחברתית שלו. אם ניקח לדוגמה אבחון של פוביה חברתית (הידועה גם כ"חרדה חברתית") על המטפל להבדיל זאת מהפרעת פניקה למשל ולבדוק שהפוביה עונה על המאפיינים במדריך המעודכן של אבחון מחלות הנפש (DSM-5).
מהן פוביות מורכבות ומהי המשמעות?
ראוי לציין שיש פוביות נקודתיות ומנגד יש פוביות שנחשבות מורכבות. מה ההבדל? ובכן כאשר חווים פוביה ספציפית מאוד פשוט להבין מול מה עומדים – איזה טריגר מדויק עשוי להעיר את הקושי, כך שבין היתר ההתמודדות יחסית פשוטה, ואף מי שמבקש להימנע ממוקד הרתיעה זוכה להרבה יותר הצלחה. מנגד, פוביה מורכבת היא ממש כפי שהשם מרמז – הרבה פחות ספציפית. מדובר במגוון פוביות שהתחברו להן ביחד. פה ניתן למצוא פוביה מלהיות לבד, קלסטרופוביה, פחד מלאבד את הדעת (להשתגע) ואף אגורפוביה (כפי שכבר ציינו זוהי פוביה ממקומות הומי אדם – מצב שלכל הדעות לא קל להימנע ממנו).
מהן פוביות מורכבות ומהי המשמעות?
ראוי לציין שיש פוביות נקודתיות ומנגד יש פוביות שנחשבות מורכבות. מה ההבדל? ובכן כאשר חווים פוביה ספציפית מאוד פשוט להבין מול מה עומדים – איזה טריגר מדויק עשוי להעיר את הקושי, כך שבין היתר ההתמודדות יחסית פשוטה, ואף מי שמבקש להימנע ממוקד הרתיעה זוכה להרבה יותר הצלחה. מנגד, פוביה מורכבת היא ממש כפי שהשם מרמז – הרבה פחות ספציפית. מדובר במגוון פוביות שהתחברו להן ביחד. פה ניתן למצוא פוביה מלהיות לבד, קלסטרופוביה, פחד מלאבד את הדעת (להשתגע) ואף אגורפוביה (כפי שכבר ציינו זוהי פוביה ממקומות הומי אדם – מצב שלכל הדעות לא קל להימנע ממנו).
מה עומד מאחורי פוביה?
מה מוביל לחוש פוביה? ובכן כשמדובר בפוביות פשוטות או ספציפיות, ברוב המקרים מדובר בחוויה שלילית מתקופת הילדות. למשל אדם שחווה תקיפה ע"י כלב בהיותו ילד, עלול לפתח פוביה מכלבים שתלווה אותו גם בבגרותו. אדם שחווה בילדותו מצוקה כשנתקע במקום צפוף, עלול לפתח קלאוסטרופוביה (פחד ממקומות סגורים) וכו'.
לעיתים פוביות הן דבר נלמד. למה הכוונה? אדם שגדל בבית בו לאחד מבני הבית יש למשל ארכנופוביה (פחד מעכבישים), עלול לפתח בעצמו את אותה הפוביה.
מעבר לכך, יש השפעה לסביבה הביתית בגיל הילדות. אם למשל הילד גדל להורים חרדתיים במיוחד, יש לו סיכוי גבוה יותר לפתח פוביה בשלב כלשהו בחייו.
מגוון נרחב של תיאוריות מבקשות להסביר את התופעה. יש שסוברים שפוביה נובעת מתוך צורך הישרדותי קדום, כך שעם השנים היא עברה בתורשה. תופעות אלו עשויות להתעורר בשני מצבים: כאשר נתקלים באותו מצב/אובייקט שנוגע לפוביה, או כאשר חושבים על אותו מצב/אובייקט. בנוסף, יש שמסבירים זאת כאמצעי הגנה של הגוף שמנסה להימנע ממגע עם אובייקטים מסוכנים, כגון נחשים, גבהים וכדומה.
למעשה, בגיליון אוקטובר 2017 של המגזין Frontiers in Psychology פורסם מאמר מעניין ביותר: קבוצה של חוקרים גרמנים החליטה לבדוק האם אנו נולדים עם פחד מובנה מחיות מסוכנות למשל. הם דגמו 48 תינוקות בני 6 חודשים לצורך הניסוי. התינוקות ישבו בחיקם של הוריהם והחוקרים הראו להם על מסך המחשב תמונות של חפצים ובעלי חיים שונים, ביניהם נחשים ועכבישים על רקע לבן. החוקרים צילמו בכל העת את עיניי התינוקות במצלמה המאפשרת לעקוב אחר גודל האישונים (כאשר מופעלת תגובת פחד האישונים גדלים באופן אוטומטי). כדי שההורים לא ישפיעו על תגובת הילד באופן לא רצוני, הם נתבקשו להרכיב משקפיים אטומים. המחקר הראה באופן עקבי שכאשר התינוקות צפו בתמונות של נחשים ועכבישים, העישונים שלהם התרחבו יותר מאשר במקרים בהם צפו בתמונות של פרחים ודגים למשל.
כמו כן, יש שמקשרים את הפוביה לגישה ההתנהגותית. פה נימצא את ההתניה הקלאסית, לפיה אירוע או אובייקט מסוים שאינם מעוררים חרדה באופן טבעי, יכולים להפוך לטריגרים אוטומטיים לחרדה במידה ומופיעים שוב ושוב בסמיכות לחוויית מצוקה.
באופן משלים ישנה התניה אופרנטית שמדברת על הימנעות. כלומר לאחר שנוצרה ההתניה הקלאסית מגיע תהליך אקטיבי שמוביל להימנעות מאותו אלמנט מאיים., כדי שתתרחש החלמה, חשוב דווקא להיחשף בצורה הדרגתית לגורם הפוביה ובכך להסתגל אליו,כי ההימנעות אינה מאפשרת התגברות.
לבסוף נציין שתי סיבות נוספות: ראשית הסיבה הביולוגית. מה היא אומרת? שפוביה היא תוצר של נטייה מולדת ואף קיימים סימוכין פיזיים וסטטיסטיים. מבחינה סטטיסטית, נמצא ש31% מהקרובים בדרגה ראשונה של אנשים שסובלים מפוביה גם כן סובלים בעצמם מפוביה, אם כי אין זה כלל הכרחי שהפוביה תתמקד באותו אלמנט. מבחינה פיזית, מחקרים שנערכו בתחום העלו שבמוחם של אנשים שלוקים בפוביה / חרדה מבוצעת פעילות יתר באזורים ספציפיים מהי הסיבה הנוספת? כאן נכנסת למשוואה תיאוריית הלמידה. הכוונה היא שהפחד נוצר בעקבות למידה על מאורע כלשהו, לצורך הדוגמה נציין שאנשים רבים שלמדו עד כמה הקורונה מסוכנת פיתחו נגדה פוביה, גם אם לא חוו זאת בעצמם כלל אינם מכירים אישית אדם שלקה בה בצורה קשה.
מה חשוב לדעת על פוביות נפוצות?
קיימים אינספור סוגי פוביות נפוצות, כאשר 4 מהן נכללות כהפרעות חרדה מובהקות. פה אנו מדברים על אגורפוביה, אגורפוביה ללא הפרעת פאניקה, פוביות ספציפיות ופוביות חברתיות.
נציין שיש סוגי פוביות שנחשבות יותר נפוצות מאחרות. לדוגמה הסבירות שאנשים יפתחו פוביה כלפי גור חתולים מאוד נמוכה מן הסתם בהשוואה לסיכויים שאנשים יפתחו פוביה כלפי עכבישים.
ארבעת סוגי הפוביות שמוגדרות כהפרעת חרדה
- אגורפוביה– אדם שסובל מאגורפוביה פוחד לעזוב את הסביבה הבטוחה שלו. הוא פוחד לחוות התקף פניקה, איבוד שליטה ואת המבוכה שמתלווה לכך ולכן יעדיף מקומות שאפשר להיחלץ מהם במהירות או במקרים קיצוניים יישאר אך ורק בביתו. הוא עלול לפחד למשל ממקומות הומי אדם או להימנע מלהיכנס לאזורים סגורים כגון חנויות או בתי קולנוע,. הוא ירגיש חרדה מעמוד בתור לדוגמה או על טיסה וכדומה, כאשר על הדרך ישולבו התקפי אימה שחוזרים על עצמם בתדירות גבוהה לצד תסמינים גופניים מובהקים, כגון הזעה, עלייה של קצב הלב, צמרמורת וכדומה.
- אגורפוביה ללא הפרעת פאניקה -לרוב אגורפוביה מתחילה כהפרעת פניקה שמתפתחת לחרדה מהימצאות במקומות שבהם אם יתחרש התקף פניקה האדם חרד שלא יהיה ניתן לברוח למקום בטוח. לעומת זאת, באגורפוביה ללא הפרעת פניקה מדובר על תופעה דומה, רק שלא נולדה כתוצאה מהפרעת פניקה ושאינה מלווה בהפרעת פניקה.
- פוביות חברתיות -פוביה זו מעלה תחושה קשה של חשש, פחד ודאגה מכל סוג של פעילות חברתית, מצב שכופה בידוד חברתי מאוד משמעותי. הפוביה יכולה להתבטא כקושי לעמוד מול קהל, כקושי לאכול ליד אנשים, כקושי לייצר חברויות ועוד, כאשר תחושת השפלה וחוסר תפקוד מהווים שני נדבכים רלוונטיים והרסניים.
- פוביות ספציפיות – אחד מהמצבים היותר שכיחים. פוביה ספציפית מיוחסת למצב או לסיטואציה, כאשר יש מספר קטגוריות עיקריות: פוביות מחיות, מתופעות טבע (מים, חושך..), מזריקות/דם ופוביות מגבהים (מעלית, מדרגות נעות..). סוג זה הרבה פעמים נובע ממנגנון התניה שנולד בעקבות טראומה אישית ופוגענית.
דוגמאות לסוגי פוביות ספציפיות
פוביה חברתית,פוביה מחרקים (מונע לטייל בטבע), פוביה מעכבישים, פוביה מכלבים (באופן כללי, ללא כל קשר לגודל או לסוג הכלב), פוביה מליצנים ותחפושות, פוביה מדם (כולל כמובן זריקת ופציעות), פוביה מנחשים,פוביה ממים, פוביה מחיידקים, פוביה מדגים, פוביה מאנשים, פוביה מטיסות, פוביה ממעליות.
פתאום באמצע החיים פוביה
טעות לחשוב שאנשים סוחבים פוביה עוד מהילדות, וזאת כי העובדות מצביעות על כך שלא מעט אנשים מפתחים פוביה דווקא בשלבים יחסית מאוחרים, בין גילאי 18 ל 35. כמו כן, מעניין לציין שפוביות כמעט ולא מופיעות לאחר טווח הגילאים המתואר.
כיצד מטפלים בפוביה?
עבור טיפול בפוביה נמצא שנכון לשלב מספר טכניקות תומכות. בין היתר נתמקד בשיטת NLP, EFT ושיטת טיפול CBT. אם נצלול פנימה נמצא שכל שיטה פועלת באופן מעט שונה, אך היא מסייעת להתמודד עם שורש הבעיה. להלן הרחבה עבור כל שיטה ושיטה:
1. טיפול בשיטת NLP -מדובר בטכניקת ריפוי שנחשבת מוצלחת ובו זמנית מהירה. שיטה זו מבקשת להבין מהו הטריגר הפנימי שמוביל לאותה בעתה והיא משלבת דמיון מונחה, וזאת מתוך מטרה לשנות את ההתניה שהתקבעה. השיטה מבוססת על זיהוי דפוסי חשיבה לצד תכנות מחדש של התת מודע, כך שבפעם הבאה שניפגש מול אותו איום נדע להגיב באופן שונה, פשוט כי זכינו והצלחנו לשנות את ההתניה. אדם עם פוביה מנחשים למשל פוחד מתמונה מנטלית (דמיון חזותי) של נחש שמטפס עליו או מכיש אותו. אם נוכל לייצר שינויים באופן שבו התמונה מופיעה במוחו – למשל להקטין אותה לגודל של מטבע, לשנות את המיקום שלה ולהפוך אותה לשחור לבן וכו' – אנו בעצם נשנה את האופן בו התמונה המקושרת לנחשים מקודדת במוח. התגובה הרגשית תשתנה בהתאם.
2. טיפול בשיטת EFT – טיפול EFT הינה שיטת ריפוי יחסית פשוטה שמסייעת להשתחרר מרגשות קשים ואף מכאבים פיזיים באמצעות שילוב מוכח בין הפן הפסיכולוגי לבין איזון של מערכת האנרגיה, וזאת לצד היצמדות לנדבכי הרפואה הסינית מסורתית. בשני העשורים האחרונים השיטה תפסה תאוצה והיא בהחלט מוכיחה את עצמה כיעילה. השלב הראשון הוא לפרק את הבעיה לגורמים, להבין על מה בדיוק היא יושבת. לאחר מכן מתמקדים במוקד הבעיתי, בין היתר באמצעות שיטת דיקור שמתבססת שימוש בקצות האצבעות (ללא מחטים).
3. שיטת CBT – שיטה לטיפול במגוון סוגי פוביות, כאשר בין היתר השיטה מלמדת באופן כללי כיצד מעלים את הביטחון העצמי ומפתחים חוסן נפשי. שיטה זו מבוססת על שיחות והיא משלבת טכניקות ששולטות על המחשבה ועל תשומת הלב, כך שהתגובה הרגשית שאותה פוביה אישית מעוררת אט אט נרגעת הרעיון הוא לשנות את התגובה המידית שהפוביה מעירה – להחליף מחשבה שלילית במחשבה חיובית ותומכת ובמקביל ליישם חשיפה הדרגתית למושא הפוביה.. *שלושת השיטות מצריכות שיתוף פעולה ושלושת השיטות נחשבות קצרות וממוקדות.
הקשר שבין פוביה לתקופת הקורונה
בשנה האחרונה אט אט נוסף סוג חדש של פוביה פחד – פוביה מקורונה, או יותר נכון פוביה מלהידבק בקורונה, כאשר פה ניתן למצוא מגוון נדבכים משלימים, כגון פחד מסגר, פחד ממסכות, פחד מלהישאר בבית עם המשפחה הגרעינית מבלי לדעת מתי ניתן להתאוורר וכדומה, כאשר אגורפוביה קיבלה מקום של כבוד – פשוט כי כל מקום הומה אדם מהווה פוטנציאל להידבקות.
מחקר שבדק מה עובר על הצוות הרפואי של חולי קורונה, מצא שאכן הצוות שעומד בחזית משלם מחיר נפשי לא פשוט. אי לכך גם אם הקורונה תתמתן והחיסונים יסייעו אט אט לחזור לשגרה, עדיין יש להכיר בכך שרבים יישארו עם מחלה חדשה, כזו שאומנם לא מדבקת אך שכן מקשה על שמירת שגרה בריאה. פוביה מחיידקים, ממקומות הומים, מרכוש ציבורי וכדומה אכן עשויה ללוות אנשים לאורך שנים.
יש תקווה - משאירים את הפוביה מאחור
לסיכום נציין שכל אדם שמרגיש שהוא נשאב לתחושת פוביה, צריך לנסות לעצור את ההתרחשות בשלביה המוקדמים, ולו באמצעות שילוב של הגיון ומחשבות חיוביות. אומנם טרם נמצאה תרופה, אך טיפולים של אחד על אחד בהחלט מוכיחים את עצמם – מספר מפגשים לצד נכונות אישית ומאמן מקצועי, וחוזרים לחיות חיים מלאים.
