איך לשפר הערכה עצמית בעזרת בלון הליום

מה קובע כמה חופשיים נהיה להביע את דעתנו מול אחרים?
מה עוצר אותנו מלהיות מי שאנחנו באופן חופשי ומלא?
מה מונע מאיתנו להגיד "לא", במצבים שאנחנו לא רוצים לעשות משהו מבלי להרגיש דאגה או אשמה?
מה מקשה עלינו לבקש מאחרים את מה שאנו רוצים?
בקיצור, מה גורם לנו להרגיש טוב לגבי עצמנו ולהתנהל בעולם כמו מלכים ומלכות ולא כמו קבצנים או קורבנות?
התשובה היא: האמונות שלנו לגבי עצמנו.
אם אנו מאמינים, ולא משנה לצורך הדיון מה יצר את האמונה, שאנחנו חלשים, דחויים, שבריריים, או חסרי ערך – נתנהג בהתאם ונראה את העולם ושאר האנשים בהתאם.
ככל שנהיה משוחררים יותר ויותר מהאמונות השליליות לגבי עצמנו, הדימוי העצמי החיובי יזרח מעצמו, מכיוון שזהו מצבנו הטבעי. אף אחד מאיתנו לא נולד עם דימוי עצמי נמוך. אולי נולדנו על ציר מסוים של מופנמות לעומת מוחצנות, אך את הנגזרות המגבילות של דימוי עצמי נמוך אנו "חייבים" אך ורק לאמונות השליליות בהן אנו מחזיקים לגבי עצמנו.
אז איך אפשר לנטרל אמונות שליליות?
העיקרון החשוב ביותר כאן הוא עיקרון ההזדהות. חוקרים אומרים שעשרות אלפי מחשבות חולפות בראשנו כל יום. אם נשים לב, נוכל לראות שאנו מזוהים עם חלק גדול מהמחשבות שחולפות בראשנו. כאשר אנו מזוהים עם מחשבה, או מאמינים לה, היא הופכת להיות טעונה עבורנו, כלומר היא תגרום לתגובה רגשית שעלולה לייצר תגובה התנהגותית בהתאם.
למשל, בואו נדמיין שאנו נמצאים ברכב שלנו ומשאית שעומדת מולנו ברמזור לא מתחילה לנסוע למרות שהרמזור התחלף לאדום. מה יעבור לנו בראש? ניקח לדוגמה מחשבה כזאת: "נו! איזה חוסר התחשבות! בטח מסמס בנייד שלו וממש לא אכפת לא שאר העולם!".
אם נאמין במחשבה הזאת סביר שיעלה בתוכנו תסכול או כעס או אפילו זעם. ואז אנו עלולים להתחיל להתנהג בהתאם, לצפור או לצרוח ובעיתונים קוראים לפעמים על מקרים קיצוניים יותר.
ובואו נמשיך לדמיין, שרגע אחרי שצפרנו בכעס ואף יצאנו מהמכונית לראות מי מעז להיות כל כך חסר התחשבות, מתגלה לפנינו משהו שלא יכולנו לראות קודם: מכונית קטנה שעומדת לפני המשאית עם ארבע אורות מהבהבים ואישה מיואשת מזמינה גרר בנייד שלה, כאשר הילדים בוכים לה במושב האחורי.
מה נרגיש עכשיו? הכעס התחלף בשניה לחמלה, או רחמים וכל התמונה לגבי נהג משאית רשע התמוגגה כלא היתה.
האמונה אם כן היא מחשבה שאנו "קונים" בלי לבדוק אפילו לרגע. וברגע שקנינו אותה – הכל משתנה בהתאם.
אם לא היינו קונים כל כך מהר את המחשבה הראשונית שלנו, אלא מתבוננים עליה מהצד מבלי הזדהות, אז לא היינו חשים כעס. זה כמו תוכי שלמד לדבר ויושב לנו על הכתף וקופץ למסקנות אבל אנו כבר לא מאמינים לכל מסקנה ומסקנה ולכן חופשיים יותר מרגשות שליליים.
בסרטון זה אציג דרך מהנה ומעניינת במיוחד שנשענת על תובנות מתחום המיינדפולנס (טכניקת קשיבות) ומתחום הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי בכדי להקטין את האמונה וההזדהות במחשבות שליליות שיש לנו לגבי עצמנו.
בהצלחה!!
עמית בן דוד