מה יכול לגרום לכם לסטרס?

אנשים רבים משתמשים במונח סטרס. רבים אומרים "היה לי סטרס בעבודה", "המשימה גורמת לי לחוש בסטרס", "אני חש בסטרס במערכת היחסים" וכדומה. עם זאת, אותה מילה שהפכה לתיאור יומיומי כדי לתאר מצב של חוסר נוחות ודחיפות, אינה מביעה בצורה כנה מצבים משמעותיים שאנשים חווים. מה אם כן מגדיר סטרס, עד כמה התופעה נפוצה, מהם התסמינים, מה מוביל לידי כך, האם אנחנו נחשבים כאומה שחיה בסטרס תמידי ומה ניתן לעשות על מנת לטפל בתופעה? כל המידע מחכה בהמשך!

פחות נעים להכיר - סטרס!

טרם נעבור לציין מה מוביל לסטרס, נעצור להבין במה מדובר. ובכן סטרס אינו מצב רפואי, אלא זרז עבור מגוון בעיות רפואיות – פוגע בחוזק של מגוון מערכות גופניות ומחליש את מערכת החיסון.

אותו סטרס הוא בעצם מנגנון הגנה קדום. כאשר חשים בסכנה, הגוף מפריש הורמונים שמובילים לחדד את מערכת העצבים, כך שיש דפיקות לב מואצות, נשימה מהירה וזרימת דם מוגברת שבעיקר מוכוונת לידיים ולרגליים, ופחות לאיברים הפנימיים. מה ההיגיון? לאפשר מצב תגובה יעיל (בריחה/הגנה).

עם זאת, בעוד שפעם נאלצנו לברוח מדובים או להילחם על מזון, הרי שכיום ברוב המקרים הסטרס מופיע ללא קשר לצורך לברוח או להילחם פיזית, כך שהגוף יוצא מאיזון ללא צורך קיומי. כפי שציינו, מצב זה עשוי לפגוע קשות בגוף, במיוחד כאשר מדובר בסטרס מתמשך.

סטרס
סטרס בעבודה

סטרס כרוני

כשנמצאים במצב של לחץ תמידי ששומר על רף גבוה לאורך זמן, עשויים להיכנס למצב שמכונה "סטרס כרוני". מצב זה מוביל לייצור עודף של הורמון הסטרס (קורטיזול). יש להבין שחשיפה ממושכת להורמון קורטיזול מאוד מזיקה לגוף. יכולה להוביל להשמנת יתר, דיכאון, מחלות זיהומיות, אלצהיימר, סרטן, שבץ, סכרת, אוסטיאופורוזיס ועוד.
כל כן יש לשקול בהקדם טיפול בסטרס כרוני!

מדוע סטרס מתמשך מסוכן בריאותית?

סטרס מתמשך עשוי לבוא לידי ביטוי כשלל בעיות רפואיות. כבעיות עיכול, אלרגיות, כאבי ראש, דיכאון, נדודי שינה, חוסר ריכוז, בעיות נשימה, עייפות כרונית, מחלות דלקתיות במערכת העיכול, מחלות לב, סרטן, סכרת, מחלות פרקים ועוד. מכאן שחשוב ביותר להבין ממה הסטרס נובע, כיצד ניתן לנטרל אותו וכיצד נכון להגיב כאשר התחושה הקשה מופיעה.

כמו כן, סטרס מתמשך מגביר מגוון מחלות ומחליש את מערכת החיסון, כך שהכול ביחד מוביל לצורך מהותי למצוא פתרון – ללמוד כיצד להתמודד ולמנוע מצבי סטרס.

הסיבות שמובילות לחוש בסטרס

סטרס נגרם מאוסף מרשים של לחצים, לחץ נפשי, לחץ פיזי, לחץ כלכלי ועוד… זה יכול להיות סטרס שנובע ממערכת זוגית, מאופי ההתנהלות מול הילדים, מהדרישות הגבוהות במקום העבודה, מקושי כלכלי, מהתחייבות כספית, מהתמודדות עם מחלה, מחוסר זמן שנגרם בשל ריבוי מטלות, ממצב ביטחוני מדיני, מציפיות של אנשים שקרובים אלינו וכדומה.

כמו כן, מוטב להכיר שמגוון פעולות יחסית זניחות גם כן עשויות להוביל למצב של סטרס. כך למשל נמצא ששימוש בכפתור הנודניק של שעון הבוקר מגביר סטרס, פשוט כי מדובר בתחושת דחיינות שמזכירה את סך המשימות שמחכות בהמשך היום. מכאן שאם חשים בסטרס, יש לעצור ולהבין אלו פעולות שגרתיות מעלות את הרף, ופשוט לשנות אותן.

6 גורמים שלא חשבתם שמובילים לסטרס

  1. קורונה – המצב אליו נקלענו במשך למעלה משנה, בו יש חשש תמידי להידבק ולהדביק, אכן מוביל רבים לחוש בסטרס. פתאום חשים בסטרס לפני יציאה לאירוע חברתי, חשים בסטרס לשלוח את הילדים ללימודים וכדומה. כמן כן, הקורונה הובילה לתחושת סטרס שקשורה לאיבוד מקור הפרנסה.
  2. חוסר בשינה – מחקרים בתחום מראים שחוסר בשינה מוביל לבעיה תפקודית של קליפת המוח הקדם מצחית, ובמקביל חוסר בשינה מגביר את מרכזי הרגש, כלומר נפגע הארגון של הקשרים לוגים, כך שתחושות כגון סטרס נהיות יותר משמעותיות ובאות לידי ביטוי באופן יותר תדיר.
  3. היזרקות על הספה מול סדרה – רבים שחוזרים מיום עבודה מבקשים לקחת הפוגה מהשגרה באמצעות בהייה במסך הטלוויזיה. עם זאת, מחקרים מראים שצפייה של שעתיים בטלוויזיה רק מעלה את תחושת החרדה, ועל כן עדיפה הפוגה מנטלית פרודוקטיבית. כך למשל ניתן לבשל ארוחת ערב, לעסוק בפעילות ספורטיבית, להיפגש עם חברים, או כל דבר אחר שמצריך פעילות אקטיבית ולא פאסיבית (התחושה הפאסיבית מעצימה את חוסר השליטה).
  4. היצמדות למכשיר הנייד – כיום אנו בחיים בעידן שבו אנו מחוברים 24/7 לנייד. רגילים לבדוק בכול רגע נתון הודעות, התראות, עדכונים וכדומה, ובמקביל חשים שמפספסים פיסת מידע חשובה. מצב זה מגביר את הגירוי של המערכת העצבית, ובכך תחושת הסטרס והחרדה מעלות הילוך. הרעיון הוא למזער את השימוש בנייד למינימום ההכרחי.
  5. נמשכים לישיבה ממושכת – אין ספק שאנחנו דור של עצלנים, כך שגם קניות בסופר מבצעים באופן מקוון תוך כדי ישיבה על הספה. ישיבה ממושכת מעלה את הסיכון לחוש בסטרס, ועל כן גם אם העבודה היומיומית נעשית תוך כדי ישיבה, מוטב לקחת הפוגות בעמידה ולהשתדל להיות כמה שיותר ניידים. (טיפ: את שיחות העבודה נהלו תוך כדי תנועה, בין היתר תורם להיות יצירתיים).
  6. לוקחים את העבודה הביתה – חשוב להיות עובדים טובים ושאפתנים, אך יש לדעת מתי להשאיר את העבודה מאחור ולהתפנות לדברים אחרים. מכאן שאין להיות זמינים לענייני עבודה משעות אחה"צ, ואף יש להבהיר למעסיקים שיש שעות שבהן אינכם זמינים.

סטרס במספרים - מספר עובדות מדעיות ומחקריות

  • כיום רוב האנשים חווים עוצמה כזו או אחרת של סטרס, ואם נדייק, כ74% מסך הישראלים סובלים מסטרס באופן יחסית תדיר.
  • רק כ38% מהישראלים סובלים מסטר כרוני.
  • ישראל נחשבת כאחת המדינות היותר לחוצות בעולם המערבי. ישראלים הרבה יותר סובלים מסטרס מאשר תושבי מדינות אחרות שאינם עסוקים במצב הביטחוני באופן תמידי.
  • אחד מתוך ארבעה ישראלים סובל מסטרס בתדירות גבוהה.
  • נשים הרבה יותר סובלות מסטרס מאשר גברים.
  • בעשורים האחרונים רמות הסטרס נמצאות במגמת עלייה. מידע זה נכון עבור כל קבוצות הגילאים (בעיקר אצל דור הY).
  • שהות לצד אנשים לחוצים מעלה את סף הסטרס.

סובלים מסטרס? ערנות חשובה לצד החשיבות של טיפול אישי

לסיכום נציין שסטרס היא תופעה ידועה ומעיקה. ניתן לחיות לצידה, אך יש לשים לב מתי היא פוגעת בבריאות ובאיכות החיים. ישנו טיפול, אך אין נוסחת קסמים. יש להעניק טיפול אישי, מתוך התייחסות לשגרת החיים ומוקדי טריגר אישיים.

לכל שאלה או ייעוץ אני מזמין אתכם ליצור עימי קשר, אשמח לסייע ולענות על כל השאלות שיש לכם בנוגע לסטרס ובפרט לסטרס כרוני, השאירו פרטים בעמוד צור קשר ואחזור אליכם בהקדם אפשרי!

שיתוף ב facebook
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
דילוג לתוכן