טינטון באוזן אחת
בטח כבר שמעתם את המשל שבו חמישה עיוורים ממששים פיל ומנסים להבין במה הם נוגעים. זה שנגע בחדק בטוח שהפיל הוא נחש ענק, זה שנגע באוזן בטוח שהפיל הוא עלה גדול וכך הלאה.
כשמתחילים לברר מעט מה הגורמים לזמזום באוזן, בין אם מדובר על טינטון באוזן אחת או בשתי האוזניים, די מהר מגיעים למסקנה שתופעת הטינטון דומה לניסיון העיוורים להבין מהו פיל.
אם תלכו לרופאי אא"ג, יש סיכוי גדול שיאמינו שהבעיה קשורה לאוזן ולכן אם לא ימצאו פתרון ברמה זו אתם עלולים לשמוע את המשפט הידוע "אין מה לעשות, צריך לחיות עם זה".
אם תלכו לפסיכיאטרים הם אולי יציעו שהבעיה נפשית וימליצו על טיפול תרופתי. אם תלכו לאורטופדים הם יידברו על בעיות שלד-שריר ויציעו פיזיותרפיה. ואם תלכו למטפלים רוחניים הם יאבחנו זאת כנראה כתקיעות מסוימת במסע הרוחני וביכולת שלכם להקשיב לקריאת הלב.
האמת היא שתופעת הטינטון לא שייכת באופן בלעדי לאף אחד מאנשי המקצוע האלו – לצערנו כל מקרה לגופו ולפעמים ישנם מספר סיבות משולבות כך שמספר אנשי מקצוע יצטרכו לשתף פעולה בניסיון להגיע לפתרון.
ובכל זאת, מה אומר לנו המדע? והאם יש סיבה ספציפית שבגללה מופיע דווקא טינטון באוזן אחת ולא בשתי האוזניים?
ישנם גורמים רבים לטינטון וביניהם חבלות ראש, חשיפה לרעש חזק, פגיעה במערכת העצבים או בכלי הדם, תרופות מסוימות ואפילו דלקות ונוזלים באוזניים. אבל בואו נתמקד ב 3 הסיבות העיקריות ל-80% ממקרי הטינטון:
סיבה ראשונה: פגיעה באוזן הפנימית המייצרת ליקוי שמיעה הדרגתי או פתאומי. ליקויים מסוג אלה עלולים להתרחש אצל אנשים העובדים ברעש גבוה לאורך זמן רב, או בעקבות חשיפה לרעש חזק פתאומי או פשוט עקב ירידת השמיעה עם הגיל. התיאוריה האחרונה בנושא מציעה שהחוויה של צליל פנימי נוצרת מהניסיון של המוח לגשר על העצבים שנפגעו (אם מעניין אתכם להתעמק בזה יותר תוכלו לצפות בסרטון שלי על סקירת טכנולוגיית נוירומודוליישן).
בקטגוריה זו, טינטון באוזן אחת יכול להופיע לרוב כאשר מדובר בליקוי שמיעה פתאומי.
פגיעה באוזן הפנימית נחשבת בעיניי אנשים רבים בתור הסיבה היחידה לטינטון, אך ישנן סיבות נוספות שלפעמים מתעלמים מהן:
סיבה שניה: בעיות אורטופדיות הקשורות ללסת ולצוואר כמו גם בעיות אורתודנטיות. מסתבר שבעיות מסוג זה עלולות לייצר דלקתיות או שינויים מבניים ולהשפיע על מערכת העצבים דרך מערכת השרירים.
בעיות מסוג זה הן אלו שברוב המקרים יגרמו לטינטון באוזן אחת ובטון גבוה (טון גבוה לא אומר בהכרח ווליום גבוה. הכוונה לצליל יותר חד ודק לעומת צליל יותר באסי).
לעיתים ניתן לשפר מצבים אלה בעזרת אנשי מקצוע בהתאם למקור הבעיה – אורתופדים, מומחים ל TMJ (מפרק הלסת שלפעמים מקושר לטינטון), אוסטאופתים, כירופרקטים, רופאי שיניים וכו'.
סיבה שלישית: "היתפסות" של תשומת הלב על צלילים הקיימים באופן טבעי במערכת השמע. הכוונה כאן היא שבאופן נורמלי ישנים "צלילי מערכת" טבעיים שכולנו נולדים איתם ותופשים אותם בתור הצליל של השקט. רוב האנשים לא מתמקדים או בכלל מקדישים כל תשומת לב לכך שהשקט אינו שקט מוחלט אלא מלכתחילה נשמע כמו "רעש לבן" מאוד חלש למשל. צליל השקט הנורמלי הזה משתנה למשל בתלות בלחץ הדם, לדוגמה אחרי פעילות גופנית או במצבי לחץ והתרגשות. הוא משתנה לאורך היום ולאחר חשיפה לרעש – הכל מבלי שבד"כ נשים לב. עד כאן הכל טוב ויפה. אבל, בתקופות לחץ חריג, סטרס, מתח נפשי בגלל עניין כזה או אחר (בעיקר רלוונטי לאנשים חרדתיים מטבעם), המוח מתוכנת להישרדות ולכן סורק ומחפש איפה ישנו טורף. הוא מקשיב בעוצמה ומחדד את חוש השמיעה ולעיתים פתאום יבחין באותם צלילי מערכת טבעיים שכעת התגברו. מכיוון שהמערכת גם ככה במצב הישרדותי ולחוץ, הצליל עצמו עלול להיתפס כמשהו מאיים ואז כבר נכנסים למה שנקרא "מלכודת הטינטון" – הלחץ גורם לצליל להישמע חזק יותר והצליל גורם ללחץ לעלות וכך הלא – אחד מזין את השני.
בקטגוריה זו בד"כ לא יהיה מצב של טינטון באוזן אחת כי מדובר בסיבה יותר כללית – מערכתית ולא פגיעה ספציפית באוזן אחת או בפגיעה אורתופדית/אורתודנטית בצד מסוים.
חשוב להבין, כאן אמנם מדובר בסיבה שהיא כל כולה נובעת מלחץ נפשי והנגזרות שלו אבל לא משנה מה סיבת הטינטון לחץ נפשי יכול לגרום ל"מלכודת הטינטון" ולכן טיפול בלחץ הנפשי חשוב בכל אופן. באותה מידה שבה צליל עלה מתת ההכרה אל ההכרה, כך גם ניתן לקחת צליל טינטון חריג ובמידה רבה לשכנע אותו לרדת מההכרה אל תת ההכרה, כמו שלצורך העניין אדם שעובר לחיות ברחוב סואן יפסיק בשלב מסוים לשמוע את הרעש. זו תפקידה של התוכנית האישית או הדיגיטלית שאני מנחה להסתגלות לטינטון.
אגב, אם תגיעו לרופא אא"ג ותדווחו לו על טינטון באוזן אחת בלבד, יש סיכוי שישלח אתכם, בין השאר, לבדיקת MRI או CT שתפקידן לשלול גידול שפיר על עצב השמיעה – אבל אל דאגה! זה נדיר מאוד! הרוב הכמעט מוחלט של הסיכויים שמדובר בגורמים אחרים לבעיה, כפי שציינתי.
לסיכום, ישנן סיבות רבות לטינטון אך 3 סיבות עיקריות מייצרות 80% ממקרי הטינטון – פגיעה באוזן הפנימית, בעיות אורטופדיות באזור הצוואר-לסת (או בעיות דנטליות) ולבסוף, התמקדות יתר ב"צליל השקט" וכניסה למעגל של לחץ-טינטון-לחץ. לעיתים טינטון יכול לנבוע משילוב של מספר גורמים.
מבין סיבות אלו, טינטון באוזן אחת שייך בד"כ לקטגוריה של פגיעה אורטופדית/אורטודנטית או ליקוי שמיעה פתאומי. במקרים נדירים (ביותר!!!) טינטון באוזן אחת עלול לנבוע מגידול שפיר על עצב השמע.
תהיה הסיבה אשר תהיה, כל עוד יש מצב נתון של סבל מהטינטון, יש דרכים יעילות להקל על הסבל ולעיתים לפתור לחלוטין את הבעיה באמצעות טיפול CBT לטינטון עם או ללא שילוב של תרפיית צליל (מיסוכים). לפרטים נוספים מוזמנים לפנות אליי לשיחת ייעוץ ללא עלות.
בהצלחה,
ובבקשה, תבינו שאפשר להיות אופטימיים ולא להאמין למשפט "אין מה לעשות עם זה"!
מחזירים את תחושת השליטה!
לכל שאלה וייעוץ אני מזמין אתכם ליצור איתי קשר או לחייג 0723920490